- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
החלטה בתיק ע"מ 1376/09
|
ע"מ בית הדין הצבאי לערעורים יהודה והשומרון |
1376-09
11.2.2009 |
|
בפני : אל"ם אלי וולף |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: התביעה הצבאית עו"ד סגן ג'ניה וולינסקי |
: מואיד אחמד מוחמד גאזי עו"ד מחמוד חסאן |
| החלטה | |
בפניי ערר של התביעה על כך שבימ"ש קמא החליט לשחרר את המשיב בתנאים שנקבעו ע"י ביהמ"ש.
נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של מתן מקלט בכך שהלין בביתו אדם שהיה ידוע למשיב כמשתייך לארגון החמא"ס ונשא עמו אקדח. לאחר מספר ימים הוא הסיע אותו למחסום חווארה.
למעשה הנסיבות אינן שנויות במחלוקת. לטענת המשיב הוא לא ידע כלל שאותו אדם היה מבוקש על ידי שלטונות ישראל. הוא סבר שהוא היה מבוקש רק על ידי הרשות הפלסתינאית בעקבות עבירות נגד המוסר. יש למצוא סימוכין לטענתו בכך שהביא את החשוד למחסום ואילו היה יודע כי הוא מבוקש לא היה מביאו לשם שכן הוא היה נתפס. עובדה היא גם שאותו מבוקש הצליח לעבור את המחסום.
אין כל ספק כי מתן מקלט מהווה עבירה חמורה שמסוכנת בצידה שכן נותן המקלט מסייע לאדם לעבור עבירה או לחמוק מהדין.
התביעה מסתמכת על ע' איו"ש 2487/05 אשר שם בימ"ש קבע כי העורר ידע שהאדם לו נתן מקלט מבוקש בשל פיגוע ירי וחרף זאת העורר לא נמנע מלסייע לו. העורר שם פתח למבוקש תא דואר אלקטרוני אשר נועד לאפשר לפעילים מעזה ליצור קשר עם המבוקש.
בע' איו"ש 2522/05 קבל ביהמ"ש את הערר התביעה והורה על מעצר עד תום הליכים בגין עבירה של מתן מקלט. שם הייתה עדות מקבל המקלט על כך שהוא היה מבוקש ואותו עורר סייע לו. אותו עורר גם הכחיש הכחשה גורפת את המיוחס לו, התנהגות אשר ביהמ"ש קבע כי מביאה לראיות לכאורה לכך שעבר את העבירה המיוחסת לו.
בע' 102/02 קבע ביהמ"ש כי חומר הראית מביא למסקנה כי המשיב ידע שאותו אדם לו נתן מחסה היה מבוקש ע"י כוחות הביטחון הישראלים.
מקרה דומה, אשר גם עליו מסתמכת התביעה, היה בע' 3206/05.
מהודאת המשיב עולה כי כאשר התבקש לסייע לחשוד נאמר לו כי הוא מבוקש ע"י הרשות הפלסטינאית בגלל כבוד המשפחה.
מעיון בחומר הראיות עולה רק שהחשוד היה חבר חמא"ס והמשיב ידע על כך. בנוסף היה חמוש באקדח. לא מצאתי ראיה כל שהיא שהמשיב ידע או היה עליו לחשוד כי החשוד מבוקש על ידי שלטונות הישראליים. המשיב יצא מהנחה שהוא היה מבוקש על ידי הרשות הפלסטינאית בלבד.
לאור כל הנ"ל לא מצאתי מקום להתערב בהחלטת בימ"ש קמא ואני דוחה את הערר.
ניתנה היום, 18 בפברואר 2009, כ"ד בשבט התשס"ט, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.
שופט
רמ"שית: עג התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
